מכת מוות למכחישי המקרא?

כידוע, אחת המחלוקות הגדולות סביב חקר המקרא נוגעת לתיארוך. על פי "חוקרי המקרא", ואלו שרואים בו קובץ של תכנים שנכתבו לאורך שנים על ידי "עורכים שונים", לא יתכן שהתנ"ך נכתב בתקופה שבה ה"מאמינים" טוענים שהוא נכתב... בגלל סיבו שונות, בהן חפירות וכדומה... אולם בעיקר בגלל העובדה שלפי החוקרים בתקופה ההיא עדיין לא היתה עברית מספיקה, או בכלל ידיעת קרוא וכתוב בקרב בני ישראל.

רבים ממבקרי המקרא טוענים כי במאה ה-13 לפני הספירה, מי שמכונה "עם ישראל" לא ידע בכלל לקרוא ולכתוב, ולכן לא יכול היה לכתוב את התנ"ך. לפיכך מכחישי המקרא טענו כי התנ"ך נכתב מאוחר מאוד, מאות רבות של שנים אחרי הזמן שבו מאמיני התנ"ך טוענים שהוא נכתב.

אולם כיום נמצאה כתובת מדהימה, שהיא לא פחות מאשר רעידת אדמה בתחום חקר המקרא- במזבח בהר עיבל נמצאה כתובת, על גבי עופרת מקופלת, שבה יש "קללה", המזכירה מאוד את לשון הקללות שבתורה בםרשת בחוקותי, והיא כתובה בעברית ומזכירה את שם השם... (גם כאן, החוקרים טענו ששם השם המפורש מופיע רק בתקופות מאוחרות הרבה יותר... ולפני כן לא היה שם כזה...).

לוח העופרת הקטן, 1300 שנה מלפני הספירה הנוצרית, התגלה השבוע בהר עיבל שבשומרון, אותו הר הידוע כהר שבו נקראו הקללות המקראיות. בלוח העופרת מופיעה קללה בעברית קדומה-

שזה נוסחה-
ארור, ארור, ארור,
ארור לאל יהו.
תמות – ארור,
ארור – מות תמות.
ארור ליהו,
ארור, ארור, ארור

התגלית הגדולה והחשובה כל כך שהיתה ב"אתר המזבח של יהושע", מוכיחה ככל הנראה את טענתו של החופר הראשון שם- פרופסור אדם זרטל, שמדובר במזבח המקראי, ובוודאי שאתר יהודי ולא באתר "כנעני", כמו שחוקרים רבים באקדמיה ניסו לטעון...